תזונת טעים ובריא מבוססת על מזון טבעי וחומרי גלם שאינם עברו עיבוד. הסימון הירוק (כפי שהוגדר ע"י משרד הבריאות) יופיע על מזונות המבוססים על מידת עיבוד מינימלית והימנעות מהוספת חומרים מזיקים כגון עודף שומן רווי, סוכר ומלח. אבל האם הסימון הירוק מתאים לקרוהן?

לכן, באופן עקרוני, יש חפיפה רבה בין מזונות שמקבלים את הסימון הירוק של משרד הבריאות לבין ההמלצות של תזונת "טעים ובריא". אבל – וזה "אבל" חשוב – הסימון הירוק אינו תמיד מספיק כדי לקבוע האם מוצר מסוים מתאים לתזונה בשלביה השונים.

בשלב הראשון של תזונת "טעים ובריא" – שהוא שלב טיפולי שאורך שמונה שבועות – ישנן מגבלות מחמירות יותר, בעיקר בהקשר של הימנעות מגלוטן ומוצרי חלב. כלומר, גם אם חלב, קוטג' או לחם מלא קיבלו סימון ירוק, הם עדיין לא מתאימים לצריכה במהלך שמונת השבועות הראשונים.

מטופלים ומטופלות שמצליחות להגיע לרגיעה אחרי שמונת השבועות הראשונים יכולות להתחיל בהחזרה הדרגתית של מזונות לתפריט. לרוב, ההמלצה היא לחשוף את הגוף קודם לגלוטן למשך חודש, ואז למוצרי חלב לחודש נוסף – כל זאת תוך ניטור צמוד של מדדי דלקת ותסמינים ובתיאום עם דיאטנ.ית קלינ.ית. בשלב זה, ניתן לעיתים להחזיר לתפריט מוצרי חלב או לחמים מסוימים עם סימון ירוק – אך יש לבדוק כל מוצר לגופו, ולקרוא היטב את רשימת הרכיבים.

ומה לגבי לחמים?

ובכן, חשוב לדעת שהסימון הירוק שניתן ללחמים אינו מצביע בהכרח על רמת עיבוד נמוכה.
החרגה נעשתה במכוון על ידי משרד הבריאות, מתוך הכרה בכך שכמעט ואין לחמים קנויים שעומדים לחלוטין בעקרונות של עיבוד מינימלי. לכן, כדי לאפשר לציבור לבצע בחירה יחסית טובה יותר – גם לחמים תעשייתיים עם רכיבים שאינם מומלצים בתזונת "טעים ובריא" עשויים לקבל סימון ירוק.

רבים מהלחמים האלו מכילים רשימת רכיבים ארוכה הכוללת:

• משפרי אפייה
• מתחלבים
• אנזימים תעשייתיים
• חומרים מייצבים ומשמרים

ולכן, גם אם מופיע סימון ירוק – הלחמים הקנויים האלו אינם מתאימים לתזונת "טעים ובריא", גם בשלבים המתקדמים עבור מטוופלים ומטופלות שיכולים לשלב גלוטן.

איזה לחמים כן מותר בשלבים המתקדמים של תזונת "טעים ובריא" (עבור מי שהגיעה לרגיעה)?

הבחירה האידיאלית: לחם מחמצת ממאפייה איכותית שמכיל אך ורק קמח, מים, מלח ומחמצת טבעית – ללא תוספים.
עם זאת, יש לדעת שמאפיות רבות משתמשות גם הן בתוספים – ולכן חשוב לשאול ולבדוק, ולא להניח שכל לחם מחמצת אכן טבעי.

פתרון נוח ונגיש: ישנן פיתות פשוטות המיוצרות מקמח, מים, מלח ושמרים – לעיתים מקמח חיטה מלא או כוסמין מלא – ללא תוספים. אלה נחשבות אופציה טובה יותר וניתן למצוא אותן בחנויות טבע או רשתות שיווק. חשוב להסתכל על רשימת הרכיבים ולוודא שבפיתה אין חומרי שימור, חומרי התפחה ועוד, אלא שהפיתה מכילה אך ורק קמח, מים, מלח ושמרים.

הפתרון הביתי – המלצה חמה: אפייה ביתית של לחמים פשוטים וטעימים – זו אולי נשמעת כמו משימה מורכבת, אך בפועל מדובר בהרגל שקל לאמץ. ניתן להכין כמות גדולה, להקפיא ולהפשיר לפי הצורך – וכך תמיד יש בבית לחם איכותי, ללא תוספים מיותרים, שמתאים בדיוק לתזונה שלך – מתכון ללחם כוסמין.

לסיכום,

לא כל סימון ירוק מבטיח התאמה לתזונת "טעים ובריא". ההבנה של מה עומד מאחורי הסימון, ואיך לקרוא את רשימת הרכיבים – היא המפתח לשילוב נכון של המזונות המתאימים ל"טעים ובריא".

נכתב על-ידי לובה פלוטקין, דיאטנית קלינית.

קורנפלקס, חלב צמחי או ממרח "בריא" הם לא תמיד באמת בריאים. מה זה מזון מעובד ולמה הוא מזיק במחלות מעי?

אנחנו שומעים שוב ושוב שמומלץ להמעיט בצריכת "מזון מעובד" – אבל מה זה אומר בפועל? האם זה כל מה שלא מגיע מהשדה או מהטבע? האם כל מוצר שנמצא בסופר הוא בהכרח לא טוב? והאם מזון שמעוטר בתווית "בריא", "טבעי" או עם סימון ירוק – באמת מתאים לנו?

הגיע הזמן לעשות סדר בצלחת.

🧪 מזון מעובד – ההגדרה הפשוטה

"מזון מעובד" הוא שם כולל למזונות שעברו שינוי כלשהו מרגע גידולם או ייצורם ועד שהגיעו אלינו לצלחת. אבל לא כל עיבוד הוא רע:

• עגבנייה חתוכה או לחם שאפינו בבית מקמח, מים, מלח ושמרים – כן מעובד, אבל לא מזיק.
• לעומת זאת, חטיף שאורזנו בשקית נוצצת ומכיל רשימת רכיבים באורך הגלות – הוא כבר עיבוד אולטרה-מעובד, שעלול להזיק לבריאות, במיוחד בקרב חולי קרוהן.

🚫 למה זה בעייתי?

מזונות אולטרה-מעובדים כוללים לרוב:

• חומרים משמרים – כדי שהמוצר ישרוד על המדף חודשים
• מתחלבים ומייצבים – לשיפור מרקם או הארכת תוקף
• תוספי טעם, צבע וריח – כדי להפוך את המוצר ליותר מפתה
• רכיבים כמו קרגינן, פוליסורבט 80, קסנטן גאם – שנקשרו במחקרים לעלייה בחדירות דופן המעי, שיבוש המיקרוביום, ותגובה דלקתית

עבור אנשים עם מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן, רכיבים נמצאו במחקרים כקשורים לעלייה בחדירות המעי.

והנה כמה דוגמאות שכולנו מכירים מהסופר:

קורנפלקס "בריאות"

אומנם נשמע תמים, אבל כשקוראים את רשימת הרכיבים מגלים שהוא מכיל:
סוכר, סירופ תירס, חומרי טעם וריח, תוספים לחיזוק צבע, ולעיתים גם תוספים מלאכותיים לסיבים.
💡 עדיף לאכול שיבולת שועל, שמבושלת בבית עם מים או חלב סויה או שקדים שמורכב רק מרכיב אחד (ומים).

חלב צמחי (משקה חלב מן הצומח)

חלב צמחי לעיתים נתפס כבריא יותר. אך לרוב, החלב הצמחי שנמצא במקרר בסופר, יכיל רשימה ארוכה של רכיבים וביניהם מתחלבים, מייצבים, מספרי E למיניהם ולרוב גם סוכר מסוג שונים.

💡חפשו חלב צמחי שמכיל רק רכיב אחד (כמו סויה, שקדים או שיבולת שועל) ומים. חלב צמחי מסוג כזה יימצא לרוב דווקא במזווה ולא בקירור. במידה ואתם מחפשים חלב שיהיה קל להקציף אותו, העדיפו חלב סויה היות והוא מכיל לציטין באופן טבעי, שמסייע להקצפה.

ממרחים מוכנים

גם כאלה שממותגים כבריאים – כמו ממרח שקדים, טחינה, ואפילו ממרחי חומוס – לעיתים מכילים חומרים משמרים, מייצבים, משפרי טעם, שמנים זולים או סוכרים.
💡 הכנה ביתית עם רכיבים בודדים (למשל טחינה גולמית + מים + לימון) תמיד עדיפה.

✅ איך מזהים מזון אולטרה-מעובד?

• רשימת רכיבים ארוכה ומבלבלת – אם אתם לא מבינים חצי מהשמות, עדיף להניח בחזרה על המדף.
• מספרי E ורכיבים כימיים.
• מרקם מושלם מדי, טעם חזק מדי, צבע מבריק מדי – סימן שהמזון עבר עיבוד משמעותי.

🍎 ומה כן?

תזונת "טעים ובריא" ממליצה על מזונות כמה שיותר טבעיים ושלמים:

• פירות וירקות (מבושלים או חיים, בהתאם לסבילות)
• חלבונים איכותיים: עוף, דגים, ביצים
• שומנים טובים: אבוקדו, שמן זית, טחינה גולמית
• דגנים מלאים שאינם מכילים גלוטן באופן טבעי: אורז מלא, כוסמת, קינואה
• מוצרי מדף – רק אם מכילים רכיב אחד או או רכיב אחד ומים (למשל חמאת בוטנים שמכילה 100% בוטנים).

לסיכום

מזון מעובד לרוב יכיל גם חומרים שעלולים להזיק למעי, הוא יכיל כמות גבוהה של שומן לא איכותי, סוכר ומלח, כאשר השילוב ביניהם לרןב מוביל לכך שקשה מאד להספיק לאכול אותו. העדיפו מזון פשוט, טבעי, עם רשימת רכיבים קצרה ומובנת – שתורם לבריאות המעי.

נכתב על-ידי לובה פלוטקין, דיאטנית קלינית.