מה שאנחנו אוכלים יכול להשפיע על מצב מחלת הקרוהן – מה מטופלי קרוהן צריכים לדעת בסופר?

מה כדאי לאכול כשיש קרוהן היא שאלה שמחקרים רבים בתחום התזונה מנסים לענות עליה. אחד הדברים שידועים לנו כיום הוא שמזון מעובד המכיל חומרים משמרים, חומרים מתחלבים, מייצבים, קרינגן ותוספי מזון נוספים, נמצאו קשורים לעלייה בחדירות המעי ודלקת. לכן כדאי להימנע ממזונות שמכילים את הרכיבים האלו.

מחקרים עדכניים מעולם התזונה מצביעים על קשר בין תזונה לבין פעילות דלקתית במחלות מעי דלקתיות. למרות שאין "דיאטה אחת" שמתאימה לכולם, יש הסכמה הולכת וגוברת לגבי מזונות שכדאי להמעיט או להימנע מהם – ובראשם מזון אולטרה-מעובד.

אז מה זה מזון מעובד?

מזון אולטרה-מעובד הוא כזה שעבר תהליכים תעשייתיים רבים, כולל תוספת של חומרים כמו:

• חומרים משמרים (כדי להאריך חיי מדף)
• מתחלבים ומייצבים (כדי לשפר מרקם או מראה)
• קרגינן, פוליסורבט 80, קסנטן גאם ועוד (שנמצאו במחקרים כקשורים לעלייה בחדירות דופן המעי ולשינויים במיקרוביום)

כל אלו עשויים לעורר תגובה דלקתית או לשבש את האיזון הטבעי של החיידקים במעיים – תהליך שידוע כתורם להחמרת קרוהן.

איך אפשר לזהות את זה כשעושים קניות?

הדרך הפשוטה והיעילה ביותר היא להסתכל על רשימת הרכיבים המופיעה על גב האריזה. יש כמה כללים שיכולים לעזור:

• עדיפות למוצרים עם רשימת רכיבים קצרה: כלל אצבע – אם אתם לא מזהים או לא מבינים את שמות הרכיבים, זה לא סימן טוב.
• הימנעו ממוצרים עם תוספים לא מוכרים: במיוחד שמות כמו E-***, חומרים עם סיומת -אט או -אין, או רכיבים שלא הייתם מכניסים בעצמכם למתכון ביתי.
• חפשו גרסאות טבעיות ופשוטות: לדוגמה, חלב סויה יכול להכיל רק סויה ומים – או לכלול גם מייצבים, חומרי טעם, וסוכר מוסף. בחרו את הפשוט יותר.

טיפ מהיר: אל תלכו שולל אחרי כותרות כמו "טבעי" או "בריא" – לפעמים אלו רק מילים שיווקיות. הסתכלו תמיד על האותיות הקטנות.

ומה כן כדאי?

הבחירות המומלצות משתנות בהתאם למצב המחלה האישי שלכם, אבל ככלל – תזונה המבוססת על מזון שלם ולא מעובד, עשירה בפירות וירקות (בהתאם לסבילות האישית), חלבונים איכותיים, דגנים מלאים (למי שמסוגל לעכל אותם), ושומנים טובים – כמו שמן זית, אבוקדו ואגוזים – נחשבת כתומכת בבריאות המעי.

נכתב על-ידי לובה פלוטקין, דיאטנית קלינית.

תזונת טעים ובריא מבוססת על מזון טבעי וחומרי גלם שאינם עברו עיבוד. הסימון הירוק (כפי שהוגדר ע"י משרד הבריאות) יופיע על מזונות המבוססים על מידת עיבוד מינימלית והימנעות מהוספת חומרים מזיקים כגון עודף שומן רווי, סוכר ומלח. אבל האם הסימון הירוק מתאים לקרוהן?

לכן, באופן עקרוני, יש חפיפה רבה בין מזונות שמקבלים את הסימון הירוק של משרד הבריאות לבין ההמלצות של תזונת "טעים ובריא". אבל – וזה "אבל" חשוב – הסימון הירוק אינו תמיד מספיק כדי לקבוע האם מוצר מסוים מתאים לתזונה בשלביה השונים.

בשלב הראשון של תזונת "טעים ובריא" – שהוא שלב טיפולי שאורך שמונה שבועות – ישנן מגבלות מחמירות יותר, בעיקר בהקשר של הימנעות מגלוטן ומוצרי חלב. כלומר, גם אם חלב, קוטג' או לחם מלא קיבלו סימון ירוק, הם עדיין לא מתאימים לצריכה במהלך שמונת השבועות הראשונים.

מטופלים ומטופלות שמצליחות להגיע לרגיעה אחרי שמונת השבועות הראשונים יכולות להתחיל בהחזרה הדרגתית של מזונות לתפריט. לרוב, ההמלצה היא לחשוף את הגוף קודם לגלוטן למשך חודש, ואז למוצרי חלב לחודש נוסף – כל זאת תוך ניטור צמוד של מדדי דלקת ותסמינים ובתיאום עם דיאטנ.ית קלינ.ית. בשלב זה, ניתן לעיתים להחזיר לתפריט מוצרי חלב או לחמים מסוימים עם סימון ירוק – אך יש לבדוק כל מוצר לגופו, ולקרוא היטב את רשימת הרכיבים.

ומה לגבי לחמים?

ובכן, חשוב לדעת שהסימון הירוק שניתן ללחמים אינו מצביע בהכרח על רמת עיבוד נמוכה.
החרגה נעשתה במכוון על ידי משרד הבריאות, מתוך הכרה בכך שכמעט ואין לחמים קנויים שעומדים לחלוטין בעקרונות של עיבוד מינימלי. לכן, כדי לאפשר לציבור לבצע בחירה יחסית טובה יותר – גם לחמים תעשייתיים עם רכיבים שאינם מומלצים בתזונת "טעים ובריא" עשויים לקבל סימון ירוק.

רבים מהלחמים האלו מכילים רשימת רכיבים ארוכה הכוללת:

• משפרי אפייה
• מתחלבים
• אנזימים תעשייתיים
• חומרים מייצבים ומשמרים

ולכן, גם אם מופיע סימון ירוק – הלחמים הקנויים האלו אינם מתאימים לתזונת "טעים ובריא", גם בשלבים המתקדמים עבור מטוופלים ומטופלות שיכולים לשלב גלוטן.

איזה לחמים כן מותר בשלבים המתקדמים של תזונת "טעים ובריא" (עבור מי שהגיעה לרגיעה)?

הבחירה האידיאלית: לחם מחמצת ממאפייה איכותית שמכיל אך ורק קמח, מים, מלח ומחמצת טבעית – ללא תוספים.
עם זאת, יש לדעת שמאפיות רבות משתמשות גם הן בתוספים – ולכן חשוב לשאול ולבדוק, ולא להניח שכל לחם מחמצת אכן טבעי.

פתרון נוח ונגיש: ישנן פיתות פשוטות המיוצרות מקמח, מים, מלח ושמרים – לעיתים מקמח חיטה מלא או כוסמין מלא – ללא תוספים. אלה נחשבות אופציה טובה יותר וניתן למצוא אותן בחנויות טבע או רשתות שיווק. חשוב להסתכל על רשימת הרכיבים ולוודא שבפיתה אין חומרי שימור, חומרי התפחה ועוד, אלא שהפיתה מכילה אך ורק קמח, מים, מלח ושמרים.

הפתרון הביתי – המלצה חמה: אפייה ביתית של לחמים פשוטים וטעימים – זו אולי נשמעת כמו משימה מורכבת, אך בפועל מדובר בהרגל שקל לאמץ. ניתן להכין כמות גדולה, להקפיא ולהפשיר לפי הצורך – וכך תמיד יש בבית לחם איכותי, ללא תוספים מיותרים, שמתאים בדיוק לתזונה שלך – מתכון ללחם כוסמין.

לסיכום,

לא כל סימון ירוק מבטיח התאמה לתזונת "טעים ובריא". ההבנה של מה עומד מאחורי הסימון, ואיך לקרוא את רשימת הרכיבים – היא המפתח לשילוב נכון של המזונות המתאימים ל"טעים ובריא".

נכתב על-ידי לובה פלוטקין, דיאטנית קלינית.

טיפים פרקטיים לאכילה מחוץ לבית תוך שמירה על עקרונות תזונת "טעים ובריא"

אכילה בחוץ יכולה להיות מאתגרת כשיש קרוהן, אבל עם קצת תכנון וידע ניתן להזמין מנות בטוחות ונעימות תוך שמירה על בריאות. במדריך זה תמצאי מה לבדוק בתפריט, איך לבחור מנות מתאימות, ואילו התאמות אפשר לבקש.

אז קרוהן ואכילה בחוץ: מה להזמין במסעדה?

🍴 לפני שיוצאים: הכינו את הקרקע להצלחה

1. בידקו את התפריט מראש
כמעט לכל מסעדה יש אתר עם תפריט מפורט. מומלץ לעיין בו לפני שיוצאים למסעדה ולזהות מנות שנראות מתאימות – מנות צלויוֹת, מאודוֹת, אפויוֹת או מבושלוֹת. עדיף להימנע ממנות מטוגנוֹת או עם רטבים כבדים.

2. התקשרו מראש במידת הצורך
אל תחששו להתקשר ולברר איך המנות מוכנות, האם ניתן לבצע שינויים, והאם המקום יכול להתאים את עצמו לרגישויות תזונתיות (ללא גלוטן, ללא חלב וכו')

3. אכלו נשנוש קטן ובריא לפני היציאה
אם אינכם בטוחים שתמצאו משהו שמתאים לכם, כדאי לאכול נשנוש קל ובטוח מראש. כך לא תגיעו רעבים מדי או תרגישו לחוצים לבחור במנות שלא בטוח מתאימות לתזונה שלכם.

🍽️ במסעדה: הזמינו בביטחון
1.עדיפו מנות פשוטות – בחרו מנות עם רכיבים טבעיים וברורים, ללא רטבים מורכבים. לדוגמה – עוף או דג בגריל עם ירקות מאודים ואורז הם לרוב בחירה מצוינת ובטוחה.

2. בקשו התאמות לפי הצורך – כדאי לבקש שינויים קטנים שיעשו הבדל גדול:

• "האם אפשר את המנה בלי רוטב או תיבול?"
• "אפשר להחליף את הסלט בירקות מאודים?"
• "האם מרק מבוסס על שמנת או על קמח?"

3. היזהרו מתיאורים מפתים – מנות שמכילות תיאורים כמו פריך, שמנתי, או ברוטב עשיר עלולות להעיד על שומנים, מוצרי חלב או תוספים. העדיפו מנות עם תיאורים כמו צלוי, מאודה, אפוּי או מבושל.

4. שימו לב לתוספי מזון נסתרים – גם מאכלים "בריאים" לכאורה, כמו חלב סויה או לחם ללא גלוטן, עלולים להכיל מייצבים, משמרים או מתחלבנים. אם אתם לא בטוחים – שאלו על המותג, או העדיפו מזונות פשוטים ומוכרים.

✅ טיפים לפי סוגי מטבח

• אסייתי (תאילנדי, יפני): בקשו מנות ללא רוטב סויה (שלרוב מכיל גלוטן) וללא רטבים מעובדים ומוכנים מראש. ניתן להזמין אורז, ירקות מאודים ודג עוף עוף בגריל.
• ים-תיכוני: חפשו דג צלוי, רטבים על בסיס שמן זית, ירקות מבושלים וחומוס (לפי סבילות אישית).
• איטלקי: בחרו עוף או דג בגריל לצד אורז פשוט או תפוחי אדמה. הימנעו מפסטות שמנתיות או רטבים עשירים.
• ישראלי: העדיפו מנת חלבון בגריל (כמו דג או עוף) עם תפוח אדמה אפוי או אורז לבן. הימנעו מצ'יפס, המבורגרים עם רטבים ומנות מטוגנות.

נכתב על-ידי לובה פלוטקין, דיאטנית קלינית.